החלטה בתיק ע"ע 29374-10-11

ה ח ל ט ה

השופט אילן סופר

1.         לפנינו בקשה להארכת המועד להפקדת הכספים המגיעים למשיב, על פי פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (סגן הנשיאה השופט אייל אברהמי ונציג ציבור מר אורי בירן; תע"א 2542-09), בו התקבלה תביעת המשיב בעיקרה, והמבקשת חויבה לשלם לו פיצויי פיטורים בסך של 43,680 ש"ח, פדיון חופשה בסך של 5,165 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך של 10,000 ש"ח.

הרקע לבקשה:

2.         המבקשת מפעילה מפעל מתכת קטן בשועפט, המייצר מכסים לגובי ביוב (להלן- המפעל). המשיב עבד אצל המבקשת מספר שנים עד לחודש ספטמבר 2006, מועד בו התפטר, לטענתו, בשל מצבו הרפואי.

3.         בבית הדין האזורי בירושלים התבררה תביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת לתשלום פיצויי פיטורים, בטענה כי משהתפטרותו הייתה על רקע מצב בריאות לקוי, דינה כפיטורים, לפי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן - חוק פיצויי פיטורים). המשיב טען כי עבד כפועל בתנור המפעל עד שלא היה יכול עוד להמשיך לעבוד בשל המחלה בה לקה. לתצהירו צירף המשיב תעודות רפואיות התומכות בטענתו כי לקה בריאותיו באופן כרוני. עוד עתר המשיב לתשלום פדיון ימי חופשה.

4.         בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיב בעיקרה. בית הדין האזורי קבע, בהסתמך על עדות המשיב אשר נמצאה עקבית והגיונית, כי המשיב עבד במפעל החל משנת 1992 ועד לחודש ספטמבר 2006, מועד בו לא יכול היה להמשיך לעבוד בשל מצבו הבריאותי. כן נקבע, בהסתמך על התיעוד הרפואי, שהמשיב התפטר לרגל מצב בריאות לקוי ולא הוצעה לו כל עבודה חילופית במפעל. כפועל יוצא מקביעות אלה, קבע בית הדין האזורי כי המשיב זכאי לפיצויי פיטורים עבור כל תקופת העבודה של 14 שנים, זאת לפי שכרו האחרון שעמד על סך 3,120 ש"ח. כמו כן, חייב בית הדין את המבקשת לשלם למשיב פדיון ימי חופשה. אשר להלוואה, קיבל בית הדין את גרסת המשיב לפיה ההלוואה נפרעה בכך שהמבקשת ניכתה אותה לשיעורין משכרו, עד סילוקה המלא. לאור התוצאה אליה הגיע, חייב בית הדין את המבקשת בהוצאות משפט.